נעמי שמר נולדה בשנת 1930 בקבוצת כנרת
להוריה רבקה ומאיר ספיר, שהיו ממקימי הקיבוץ.
היא בילתה את ילדותה בקיבוץ, והלכה יחפה בשדותיו של עמק הירדן.
מגיל צעיר עמדה אימה על כישרונה המוסיקלי של נעמי ועודדה אותה ללמוד נגינה על פסנתר. בגיל 6 היא כבר ליוותה את חברי הקיבוץ בשירה ומאז דבקה בה היכולת לחבר שירים הניתנים ל"שירת רבים", כפי שכינתה זאת. בשלב מאוחר יותר למדה באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים ועל ידי מורים פרטיים ממיטב המוסיקאים בארץ. כששבה נעמי לאחר לימודיה לקיבוץ, לימדה ריתמיקה את ילדי הגן וראתה שאין להם מספיק שירים המתארים את עולמם. לכן, כתבה עבורם את שיריה הראשונים, ביניהם, "הדואר בא היום", "אחינו הקטן", "הטיול הקטן" ועוד. שמונה שירים אלה הוקלטו לראשונה ע"י יפה ירקוני באלבומה "שירים מכנרת", שסייע לשמר בפריצת הדרך.
לאחר שירותה הצבאי למדה מוזיקה בירושלים,
וחזרה לשמש מורה למוזיקה לילדי הקיבוץ.
הם שנתנו לה השראה לכתוב את שירי הילדים הראשונים שלה.
לאחר שעברה לגור בתל אביב כתבה עם יוחנן זראי את השירים למחזמר "חמש חמש", שהועלה תחילה בלהקת פיקוד המרכז (1955) ומאוחר יותר גם על הבמה האזרחית. בין שירי ההצגה, שהפכה ללהיט, בלטו "רב האור והתכלת" ו"שיר הבר".
ב 1963 חיברה את השיר "חורשת האקליפטוס", שנכלל במחזמר "כיצד שוברים חמסין" - שנכתב לציון היובל לקבוצת כינרת בה גדלה .
בנוסף, הלחינה שמר את שירה של רחל "כנרת" ("שם הרי גולן"), שבוצע במקור ע"י להקת פיקוד המרכז.
אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של שמר היה בשנת 1967, כאשר כתבה את השיר "ירושלים של זהב". השיר נולד כאשר החליט טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, להזמין שיר מיוחד על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר שנערך אותה שנה בבנייני האומה. השיר זכה להצלחה רבתי בפסטיבל, וזכורה שירת הקהל ברטט את השיר. לביצוע השיר נבחרה זמרת צעירה ואלמונית בשם שולי נתן, ששמר בחרה בה, בעצת ביתה הללי, משום שקולה הצלול מצא חן בעיניה.
זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים כתבה שמר את "לו יהי". במקור נכתב השיר כנוסח עברי לשירם של הביטלס "Let it be" (ניתן לראות זאת בפזמון "לו יהי לו יהי / אנא לו יהי / כל שנבקש לו יהי"), אך כשהציגה את השיר לזמרת חוה אלברשטיין, אמר לה בעלה, מרדכי הורביץ, שחזר אז משרות מילואים, "אני לא אתן לך לבזבז את השיר על מנגינה של זרים, זו מלחמה יהודית ותכתבי לה מנגינה יהודית". נעמי שמר הצמידה לחן חדש למלים והשיר הפך לאחד מסמלי המלחמה, במיוחד בביצועה של שלישיית הגשש החיוור וכן בביצועה של חוה אלברשטיין, אשר הוציאה אלבום בו היה השיר שיר הנושא. מלבד זאת זכה השיר לעוד ביצועים רבים.
בשנת 1983 קיבלה שמר את פרס ישראל לזמר עברי. ועדת השופטים כתבה: "פרס ישראל לזמר עברי מוענק לנעמי שמר על שיריה, אשר מטבעם מזדמרים בפי כל בזכות איכותם השירית והמוזיקלית, בזכות המיזוג המופלא בין המילה והלחן ובזכות הביטוי הניתן בהם לרחשי לב של העם". מלבד זאת הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן ותואר אזרח כבוד של תל אביב.
לכבוד תוכנית של ערוץ 1 ששודרה באוקטובר 1993 כמחווה לזמר בני אמדורסקי, כתבה את השיר "אני גיטרה". תוכנית זו צולמה כשהזמר התמודד עם מחלת הסרטן, ממנה לא החלים ופניו כבר לא היו כתמול-שלשום, אף כי השתדל להפגין הופעה מאוששת. זכור במיוחד הביצוע המרגש של השיר, המסתיים במילים: "אני אומר תודה". לצופי התוכנית זכורות פניה של נעמי שמר, כשאמדורסקי מודה לה מכל הלב על השיר, פנים המנסות בלא הצלחה להסתיר את סערת רגשותיה.
ב-1995, בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין, תירגמה נעמי שמר את השיר "הו רב חובל" - שירו של המשורר האמריקאי הדגול וולט ויטמן "Oh Captain, My Captain" אשר נכתב לאחר הירצחו של אברהם לינקולן, ולזכרו, מאה ושלושים שנה לפני כן. נעמי שמר חשה שהמילים מתאימות לבטא את כאבה וכאב העם גם כיום. היא תרגמה את השיר לעברית, הלחינה אותו, והוא בוצע לראשונה בפי הזמרת מיטל טרבלסי ביום השנה לרצח רבין.
נעמי שמר נפטרה בליל 26 ביוני 2004, הוא חודש תמוז.
שנים לפני מותה כתבה שמר את השיר "עצוב למות באמצע התמוז". נעמי שמר נטמנה בבית הקברות של כנרת, הסמוך לקבוצת כנרת בה נולדה, לצד הוריה מאיר ורבקה ספיר. על פי בקשתה, שר המוזיקאי דודו אלהרר על קברה ארבעה שירים: "כנרת" ("שם הרי גולן", של רחל המשוררת), "חורשת האקליפטוס", "לשיר זה כמו להיות ירדן", ו"נועה".
נעמי שמר
